בזמן שרובכם התעסקתם בתקיפה בסוריה, בגזירות ש"שר האוצר של מעמד הביניים" הטיל על מעמד הביניים ובנסיעה הבזבזנית של משפחת המלוכה לסין, אירע אתמול (שני) מעשה נבלה חמור בהרבה מכל אלה. ממשלת ישראהל הבזויה אישרה (בשינויים קלושים אלה ואחרים) את "מתווה פראוור", שקורא לטיהור אתני של כארבעים אלף בדואים אזרחי ישראל מבתיהם בנגב.

תומכי המהלך נוהגים לדבר על "השתלטות" של בדואים על שטחים בנגב, אז כדאי לבחון את העובדות לאשורן: ב-1948 פנתה הנהגת המדינה העוברית לראשי השבטים הבדואים והציעה להם עסקה: אתם לא תילחמו לצד צבאות ערב נגדנו ולא תסייעו להם בכל דרך שהיא, ובתמורה אנחנו, לאחר שננצח, נכבד את הסטטוס-קוו של ימי המנדט בכל הנוגע לאזורי המחיה, המרעה והנדידה שלכם. הבדואים קיבלו את העסקה וקיימו אותה בנאמנות. מדינת ישראל בתמורה תקעה להם סכין בגב, ולאחר הפסקת האש ב-1949 גירשה את הבדואים מרוב שטחי הנגב וריכזה אותם במשולש קטן מסביב לבאר שבע.

למרות זאת, הפכו רוב הבדואים לאזרחים נאמנים למדינה, ורבים מהם אפילו משרתים בצה"ל, במיוחד כגששים בעלי מיומנויות שלאף אחד אחר במדינה אין. אלה העובדות, אז אל תבלבלו לי את המוח על השתלטות על שטחים. כן, בדואים רבים נוהגים להקל ראש בחוקי המקרקעין (שהם מטבעם עניין שחשוב הרבה יותר ליושבי קבע). ובכל זאת, כל השטחים שבדואים השתלטו עליהם מקום המדינה ועד היום מתגמדים לעומת השטחים שישראל גנבה מהם בשנות החמישים המוקדמות.

כעת מבקשת ממשלת ביברמן-בנט-יהיר לפיד להתעלות על הבגידה ההיא, ולגרש רבבות אזרחים ממקום מושבם, כי היא רוצה ליישב במקומם יהודים. למהלך כזה יש שם בחוק הבינלאומי. קוראים לזה טיהור אתני וזהו הפשע השני החמור ביותר נגד האנושות, אחרי רצח עם.

יכול להיות שזה יעבור בשקט. לבדואים יש זיכרון מאד ארוך, והם מסוגלים לבלוע את הצפרדע עכשיו רק כדי לנקום בעוד עשרות שנים. אבל איכשהו אני בספק. גם כך יש כבר שנים תסיסה בקרב הבדואים על היחס המחפיר של המדינה כלפיהם, והצעד המבחיל הזה, שצפוי לעבור בקלות גם בכנסת, עלול בהחלט להגדיש את הסאה ולהביא לפרוץ אינתיפאדה בדואית.

ואם כך יקרה? מגיע לנו. יידע כל מפעיל דחפור שאם הוא יקבל כדור במוח בבואו להרוס את ביתה של משפחה – מגיע לו. יידע כל שוטר שיבוא לגבות את מפעיל הדחפור שאת הלום בגולגולת הוא ירוויח ביושר. יידעו כל סרי וסוררי ממשלת ישראל שאם הם יגמרו כמו טינופת האשפתות רחבעם זאבי, יהיה זה צדק פואטי ותו לא. ומי שרוצה צדק בלי שפיכות דמים? שיתייצב לצד הצדק וייצור חומה חיה נגד מעשה הגזל. אולי כשהם יראו שהתעקשות על מעשה הגזל יעלה גם בחייהם של בני העם הנבחר, הם יחשבו שנית. לא בטוח, אבל זה מה יש.

סאמכום גם אתם. סתם סתם, סאומו העולם. עד שיש השראה לכתוב אשכרה פוסט ולא רעיון מתומצת והזמנה לדו שיח מתמשך בטוויטר, יש כמובן השראה לדבר על מיליון דברים. טוב, יותר ממה שרצוי להכניס לאייטם אחד.

כמו שאתם יודעים, הפסקתי תכלס להיות בלוגר פוליטי, כי אני מרגיש שאלאה ג’קטה אסט* ומה הטעם ואין אפילו קרוב לכמעט לכאילו מספיק אנשים שרואים נכוחה (משני הצדדים)** כדי שיהיה סיכוי לשנות את מסלול ההתרסקות. עם זאת, יש מצב שיישאר לי מספיק מוזה גם בימים הקרובים לגעת גם שם, סתם כי לא תמיד אפשר לסתום את הפה גם כשיודעים שאין עם מי לדבר. אבל לא לשם כך התכנסנו כרגע.

אוקצור, ידידת נפשי, הגאיונה בכוהנות האלה באסט דינה שטרודל-שונראקאט לומדת בימים אלה תולדות מסופוטמיה העתיקה עם דגש על תולדות חומרי הטקסטיל העתיקים. לא משנה זה, משנה מסופוטמיה העתיקה.

עכשיו, דינה היא אחותי (I’m her brother from a different mother….and father). אמות למענה ומי שיגיד עליה מלה רעה או יתווכח איתה שלא בנימוס ייחסם פה ובכל מדיה חברתית שלי כי ככה. עם זאת, אנחנו לא תמיד מסכימים לא בקטנות ולא בגדולות ותיאבונה לתיאוריות קונספירציה עולה על שלי. סבבה? סבבה.

חסלו, אומרת לי אחותי דנן מוקדם יותר היום, שיש לה תגלית. אני בלי שיגידו לי מבין שזה בתחום הבלשני-היסטורי. אומרת לי, המלה “נביא”, מאיפה באה לדעתך?

אומר לה אני “מהשורש ב.ו.א.”

אומרת “אז זהו שלא”, ומצטטת לא את הזיות לבה כי אם את אבן שושן, שגם אם התיישן בכל מקרה לא היה מוטה לטובת אידיאולוגיה חתרנית לציונות ובוודאי לא ליהדות, שהמלה “נביא” מקורה במלים עתיקות למלה קריאה בשפות ארם נהריים השונות, ו – הגענו לקטע החשוב – לאל נַ(א)בו. אל הקריאה והחוכמה.

עד כאן מרתק אבל לא מוכיח לטעמי שום דבר. האל נבו אמנם חי המון זמן והאריך עד עמוק לתוך תקופת המקרא, אבל הוא גם מתחיל מאד מוקדם וקיומו כאל מוכר וחשוב בפנתיאון ההוא קודם כרונולוגית על פי כל תארוך לאברהם אבינו, לא כל שכן לתורת משה. כלומר, ייתכן שעד שהגיעה התרבות הישראליטית, (שקיומה [הלא בלעדי] בכל חלקי ארץ ישראל החל מהמאה העשירית לספירה אינו מוטל בספק ויש ראיות לקיום כלשהו בלפחות חלק גם מאתיים שנה קודם) – השורש נבו במובן הזה היה כל-כך נפוץ ומושרש בתרבויות האזור שזה שאימצו אותו (או אפילו זה שמצאו אותו בלתי אפשרי לעיקור מהשפה עקב ההקשר האלילי) לא אומר כלום על קשר בין תורת משה, מקורותיה ועורכיה באשר יהיו לעבודת האל נבו (בניגוד לעבודה הבלעדית את האל יהוה).

עד כאן, כאמור, זה נשמע כמו עוד פרק בסדרה “דינה בטוחה שיש פה משהו, רחביה מבין מה היא חושבת שהיא רואה אבל לא רואה לזה ראיות”. אבל הפרק למעשה אינו מז’אנר זה ועוד לא סיים להתפתל.

הפיתול לוקח אותנו לפירנצה של תחילת המאה ה-16, ולאמן וארטיזן מצליח בטירוף, בעל השפעה חסרת כל מתחרים על התפתחות האמנות המערבית, בשם מיכה-מלאכי טוב-שפע, כמו שהיו קוראים לו המתרגמים המופלאים של המחזות “רם ויעל”, “איתיאל הכושי” ואחרים***.

מיקי שלנו הנחיל לנו בין השאר פסל מאד מפורסם של משה רבנו, נכון? זה עם הקרניים? שמקובל לצחוק על הנוצרים המצחיקים שתרגמו לא נכון את הביטוי “קרנו פניו”, שמתייחס למשה בקבלו את לוחות הברית וברדתו איתן לעם מההר? יפה.

עכשיו, לפני שאנחנו מגיעים לאן שאתם כבר חושדים, חשוב להבהיר שייתכן בהחלט כי הסיבה לקרניים היא טעות תרגום של הנוצרים המצחיקים (ששלחו עם קולומבוס ל”הודו וסין” אנשים שדיברו – ממש לא ברור באיזו רמת שליטה -  עברית וארמית, כי אלה כביכול שפות אוניברסליות. לא משנה), ולא כל אשר יובא להלן. ועם זאת, מסתבר שייתכן מאד כי נכון בהחלט היה מצד מיכאל לפסל את משה כפי שפיסל.

זוכרים את האל נבו? אל הקריאה והחוכמה, שממנו מן הסתם “נביא” אשר עצם שמו נגזר משם האל הזה מקבל ידע שלסתם בני אדם אין? עכשיו נחשו איך נראה כבוד האל בפסלים שלו שהשתמרו בידינו? נכון. עם קרניים. לא פיסול של קרני אור. קרניים. גידול פיזי מהראש.

זה כבר מתחיל לרמז בצורה ששווה לפשפש בה שלא רק שלאורך כל תקופת המקרא עד ממש ממש השנים האחרונות של בית ראשון ביהודה אם לא גם לאורך ואחרי, על פי המקרא עצמו, התקיימה תרבות ענפה ועזה של סגידה לאלים אחרים בקרב הישראליטים עצמם, ולא רק העממים האחרים שסבבו אותם, של סגידה לאלים אחרים – בין אם לצד יהוה (כמוכח בחרסי “ליהוה ואשרתו”) או במקומו.

בפסקה האחרונה אין, כאמור, שום דבר שאפילו המקרא עצמו מכחיש, למעט ההיבט של סגידה בו-זמנית ליהוה כאל הזכר עם סגידה לאלה לצידו, ולא כפי שהיהדות דורשת, אל זכר בבירור ללא ניגוד-משלים נקבי (ואל תבלבלו לי את המוח על השכינה, באמאשכם. טוב, בתגובות). הוא מספר על זה בבירור כחלק מהנראטיב שהוא בוחר להביא. אלא מה? שכל מה שדיברנו עליו לפני הפסקה האחרונה כבר מרמז שייתכן, אשכרה יש סיבה להתחיל לחפור ולמצוא הוכחות לתזה מוצקה, שעצם הדמות משה ( בין אם היתה קיימת כדמות אחת עם מפעל חיים שמזכיר ולו בקנה מידה קטן יותר ופחות-מכריע-בכוח-ייחודו-חסר-התחליף, ובין אם הדמות משה היא הרכבה של מספר גיבורי תרבות היסטוריים) היה לא נביא של יהוה, אלא נביא של נבו.

טוב כבר כתבנו נבו מספיק פעמים שמצאתם לבד את הרמז הבא, נכון?

ומנדבת חכמת זן ואמנות החזקת החתול ומסכמת את איך שהיא רואה מה הולך כאן:

Dena: הטענה שלי היא (אם בא לך להביא אותה) היא שהמתח בין הנביאים (שהם בעיקרון סוג של הומניסטים אוניברסליים) והאל-קנא שהכוהנים סוגדים לו בספרי החומש יכולה להיות מוסברת על ידי כך שיש מתח סוציולוגי מובן בין הכוהנים והנביאים.

וזה, כמו שהיא מוסיפה ודורשת, עושה את זה גם יותר קונספירטיבי וגם פחות בו בזמן. כיף גדול, כל העסק.

ומעניין לעניין לגמרי באותו עניין. רבנית חריפה אחרת, אם כרמל הנשגבה בנשים, כשושנה בין החוחים כן רעייתי וגו’, שמעה בארוחת שבת את העניין דלעיל, דיברנו על זה קצת, ואז היא הביאה אותה בהפוכה, אבל לגמרי באותו מגרש משחקים.( זה ידרוש כמה פסקאות רקע אז מי שהספיק להם ליום אחד בלשנות היסטורית יכולים לדלג ולהגיב על דלעיל. לגמרי הפסד שלו או שלה, ברמה שאפילו לא אנדה אתכם מהבלוג על זה שככה דילגתם על אהובתי.  )

מכירים חנוך? מספר בראשית. בן ירד. אם אתם הולכים אך ורק לפי ספר בראשית הסטנדרטי של היהדות כפי שהיא מוגדרת כיום (ומבחינה זו לא משנה אורתו, קונסרבו או רפורמו) אז יש עליו רק סיפור קצר ותמוה שהוא איש האלוהים התהלך עם האלוהים היה יעני ממש ממש בסדר, ובניגוד לכל דמות אנושית אחרת באותם פרקים מוקדמים של היסטוריה ממש עתיקה, לא “מת” בהגיעו לגיל ככה וככה (365, וזה משמעותי מסיבות שלא נדון בהן בטקסט עצמו), אלא נאמר עליו “איננו, כי לקח אותו האלוהים”. זה אגב רק אחד מכמה סיפורים בתחילת בראשית שנכנסו לקאנון כי היו מושרשים מדי בתודעת העם, אבל נשארו סתומים כי הם מובילים לכיוונים שהיהדות הרבנית החליטה לשרש, וגם על זה אפשר לדבר בתגובות).

אלא שבניגוד להרבה מאד דמויות בתורה ובמקרא, שגם אם הן מוזכרות בגרסאות לא סטנדרטיות של המקרא (תרגומים מוקדמים מאד ליוונית וארמית, מגילות גנוזות וספרים חיצוניים), במקרה של חנוך יש הרבה יותר משינויים ותוספות קלות. במגילות ים המלח וכמה ספרים חיצוניים פחות עלומים וחדשים למחקר (כמו, נגיד, שלושת הספרים השונים הקרויים על שמו, בנוסף לאחד שכתוב בסלאבית בכלל). הוא הגיבור הראשי ומין פרומותיאוס קדום שמעניק לאנושות את הכתב ואת לוח השנה (כלומר את היכולת לעקוב אחר הזמן באופן קווי)

זוכרים את הסרט “דוגמה”? אולי הסרט האחרון של קווין סמית’ שלא היה לגיקים אמריקאיים מסוג מאד מסוים בלבד? לינדה פיורנטינו האלוהית בתור הנצר האחרון של ישו, כריס רוק בתור השליח ה-13 שצונזר ובטוח שזה גם בגלל גזענות? יפה. זוכרים את המטטרון? הקול של אלוהים? זה חנוך. בספרות ים המלח חנוך הוא דמות שמשתווה בחשיבותה למשה. אם משה נתן את התורה, חנוך נתן סודות אלוהיים שקדמו לתורה, כמו עצם הכתיבה, הספירה, לוח השנה וכל יכולת אגירת המידע באשר היא. כי מה הקטע של “לקח אותו האלוהים”. הוא לא מת, אלא נלקח לשרת בשמיים, במעמד של מלאך בכיר גם אם מבחינה מהותית הוא לא נוצר כמלאך אלא כילוד אשה שבכוח חסד\החלטת אלוה הפך לבן אלמוות.

כל זה, אגב, גם לא לגמרי מוכחש ביהדות עצמה אם מכירים אותה ברמת הגמרא. אמרנו שכל מהותו של חנוך מצונזרת במקרא. לא כך לגמרי במשנה ובתלמוד, (אם כי הוא בהחלט מוזער יחסית לחשיבותו בעיני כוהני ים המלח). מי שמכיר לעומק את סיפור אלישע בן אבויה ו”שתי רשויות הן” מכיר, ומי שרוצה שיגגל.

ולאחר שהצגנו את חנוך בן ירד, התובנה הפשוטה והבלתי ניתנת להכחשה של אם ילדיי:

חנוך – חינוך.

אז שניים כאלה בערב אחד, פלוס ניסוי כלים ראשון בחלק מהרטבים והתבלינים ששלחה לי מלכת הסאנוק עדי (לבית ברכה) הגולשת והמבשלת והחיה נכון – וואלה, ערב שבת כהלכתו. ואיך אצלכם?

אה, ורק כדי לקשור את שתי התובנות ברמה שאף אחת מהמבינות אפילו לא התכוונה אליה: נכון חנוך, בספרות המיסטית, מוצג כלבלר של אלוהים, שיושב למרגלות כס הקודש וכותב את דבר האל? ובכן, נחשו מה היה התפקיד של נאבו בפנתיאון העיראקי: נכון מאד, הלבלר של מרדוך.

לא מבטיח שיהיה פוסט נפרד על כיבוש וסמולנות. מבטיח לנסות.

תגובות, ותודה לתורם שלאחר הפוסט הקודם. בולשוי ספאסיבה.

___________________

* Alea Jacta Est – הפור הופל. מילולית: הקוביה הוטלה. מיוחס לקיסר בחצותו את הרוביקון. ייתכן שביטאו במקור אלאה יאקטה אסט. אני לא דובר לטינית.

** אבל ההגה אצלנו וההתעקשות אצלנו גדולה יותר והפגיעה היומיומית מצידנו רבה יותר לאין שיעור.

*** (מיכאלאנג’לו, נו)

אוי ישרואל צאן קדוישים*, מניינים? התגעגעתם ללשוני הגופריתית ולניתוחיי החדים כזכוכית הגעש? סבבה, למה יש לנו שתי פרשיות בעלות עניין לדוש בהן. כלומר, אחת מעניינת שעליה אתהה יחד אתכם, אבל לפני זה אחת שאחלץ בטובי להסביר לכם.

נכון פרשת גדעון סער? אז יש מלא בלבול בשטח בנוגע לזה שזו ש"חתומה" בראשי תיבות על אותו מכתב תמוה-משהו בניסוחו שנשלח למשרד רה"מ מכחישה כל קשר? כלומר היחידה שיש לה ראשי תיבות מתאימים ושירות בתקופות הרלוונטיות תחת סער, מכחישה שזה בכלל קשור אליה.

אז נכון שבקטעים האלה קרבנות מתנהגים בכל, אבל כל מיני צורות תמוהות ולא רציונליות (יש סיבה שקוראים לזה טראומה, כמו ההיא מתסמונת פוסט סינדרום), וההתנהגויות האלה עלולות לגרום למשקיף אובייקטיבי, אפילו כזה שמשתדל להיות נאור, לפקפק בגרסת הקטגוריה.

עם זאת, ולמרות שכמו בכל דרג בכיר במדינה גם במשרדי ממשלה משרתים בין היתר גם אנשים טיפשים להדהים, בכל זאת המעבר הקיצוני ממשלוח מכתב כזה, שנשמע (אם מתייחסים אליו כאמין) כמו משהו שכתבה אשה שגמרה אומר בנפשה לצאת עם הסיפור, להכחשה גמורה במפגיע – תמוה.

לכן יש לעלות לבוידם של ההיסק הלוגי, לפתוח את הארגז הישן של סבתא רבא, ולשלוף את התער של אחינו וויליעאם מקהילת קוידש אוקאם, שאמר** שבבקשנו אחר הסבר למאורעות, יש לבחור בפתרון הדורש את כמות ההנחות הנמוכה ביותר (או לחילופין, בגרסה הדורשת מאמץ קטן יותר להאמין לה).

לכן יש להאמין לגברת משהו.משהו (לא זוכר את ראשי התיבות ולא אכפת לי במיוחד בשלב זה) הטוענת נחרצות שאין לה שום קשר, ולכן, מעשה האדמו"ר ארקה קוינן דויל, בעל ה"סימן הארבעה" וה"חקירה בשני", לאחר שסילקנו את הבלתי אפשר אין לנו אלא להכתיר את מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, כאמת: כלומר, המכתב אכן מזויף.

זה כמובן משאיר לנו את השאלה מי זייף. יש שתי אפשרויות: מחנה סער או מחנה אנטי-סער. כדי להאמין שמחנה אנטי-סער זייף את המכתב, עלינו להאמין לא שקורבן לניצול מיני התחרפנה ומתנהגת בצורה מטופשת, אלא שאנשי מזימות פוליטיים נכלוליים וערמומיים וחסרי מעצורים הם גם ערימה של פיגור שכלי שלא היו בארץ בפרשת הרפז, ולא שאלו את עצמם “ומה יקרה לניסיון ההפללה המתוחכם שלנו כשהאישה היחידה הרלוונטית עם ראשי התיבות האלה תגיד שאין לה מושג מהדבר הזה?”.

כדי להאמין שמחנה סער זייף את המכתב צריך רק להניח שמישהו שם קרא קצת היסטוריה ומכיר את השם פיסיסטראטוס, או לחילופין פשוט ניחן בחושים פוליטיים טבעיים במידה מספקת כדי לתפוש את התרגיל גם בלי לקרוא עליו קודם.

פיסיטראטוס היה אציל אתונאי זוטר במאה השישית לפני הספירה שצבר פופולריות בזכות ניצחון צבאי חשוב במלחמת מגארה, שבעקבותיו הוסר החסם על התפתחותה של אתונה לכדי המעצמה הדומיננטית ביותר ביוון, (למעט ספרטה), והחזקה ביותר בים האגיאי. גם לאחר ניצחונו, וחרף היותו מקורב למחוקק האגדי סולון, עדיין לא היה לפיסיסטראטוס הכוח הפוליטי בקרב האוליגרכיה ששלטה בעיר כדי להפוך לאיש החזק בעיר ולהנהיג מדיניות כראות עיניו.

מה עשה? ביים התנקשות בחייו, השתמש באיום הברור הזה על חייו כדי לשכנע את האתונאים להרשות לו, בניגוד לחוק ובאופן ייחודי לו, להסתובב עם שומרי ראש חמושים בעיר. מרגע שרק לפיסיסטראטוס היו אנשים חמושים הסרים למרותו בעיר, דרכו להשתלטות ולהפיכה לרודן (טיראן, בלשון יוון) היתה קצרה.

תרגיל פיסיסטראטוס שוחק עשרות, אם לא מאות פעמים במהלך ההיסטוריה במחטפי כוח קטנים וזניחים כעצומים והרי גורל. כמו כל תרגיל טוב (עיינו ערך פתיחות וגמביטים בשחמט) יש לזה הרבה וריאציות. אחת מהן היא מסך העשן שבו אתה מביים האשמה כוזבת נגד עצמך כדי להסיט את תשומת הלב מהאשמות אמיתיות העומדות להיות מושמעות, ובכדי ליטול את עוקצן של אלה בהכתמתן באותו חוסר אמינות של ההאשמה הכוזבת שהמצאת. זה מסך עשן בטעם איש קש, אם תרצו.

אוקצור, המסקנה שלי היא שהמכתב מזויף, אולם זויף דווקא על ידי מחנה סער ולמענו, בכדי להסיט את תשומת הלב מפרשות אמת ובכדי להנחית על פרסומן של אלה מכת מנע. עושה לכם שכל? תיהנו על הבית. לא חושבים ככה? זכותכם.

ועכשיו לפרשת בן זיגיר. צריך להפסיק להגיד האסיר אקס. במותו יש לאסיר אקס שם. שמו היה בן זייגיר (איך שלא מאייתים את זה). צריך גם להבהיר: מוסד הביון שנמצא בצרות צרורות עם הדרג הפוליטי שלו ועם הציבור שלו הוא לא זה שיושב בהרצליה אלא זה שיושב אי שם מעבר לשונית האלמוגים הגדולה. האוסטרלים הם אלה שיש להם ציבור שלא מבין ולא רוצה להבין למה לא סיפרו לו על זה עד עכשיו. הציבור שלנו, ברובו המכריע? שם זין ומפהק תוך כדי.

בהתחלה האוסטרלים ניסו לעשות קולות אבו-עלי ולהגיד שהם ידרשו מישראל הסברים מה פה מה שם, אבל מהר מאד הובהר להם כפי הנראה שמהתיש הזה חלב לא ייצא ושלא יעמידו פנים שהם לא היו מעודכנים מהרגע הראשון. ואכן תוך יומיים הנימה השתנתה, ממשלת אוסטרליה הודתה שהיא עודכנה במעצרו ובמותו תוך זמין קצר יחסית מרגע ההתרחשות. שר החוץ (נדמה לי) שלה נשמע אומר בסקיי ניוז ש"אם הישראלים עצרו אותו, היתה להם סיבה. אתה לא מגיע לכלא אם לא עשית משהו רע". נעזוב לרגע את החשיבה הסמכותנית המאוסה שמסתתרת בציור לילד כאן. מה שחשוב הוא הירידה מהעץ. עכשיו השאלה עד כמה האוזים הולכים לעשות לנבחריהם ואנשי צלליהם את המוות על הקטע הזה. זו כמובן בעיה של אזרחי אוסטרליה ובלוגים העוסקים בכגון דא.

ולאחר שאמרנו זאת, יש להכיר גם בזאת: כשאתה (אתה, תמיר'קה, ואתה ראש השב"ס מי שלא תהיה שהיה בתפקיד ב-2010) סוכנות האמונה על הפעלת היבט כלשהו של מונופול האלימות אשר לשלטון, ומת לך אסיר בידיים? אתה לא יכול לראות את עצמך כלא-בצרות. הבוסים שלך צריכים עכשיו לשמוע על זה? גם אתה תשמע. אז זה לא שאחינו פרדו החיים שלו עכשיו הארלם שייק, יושב לו ומרקיד את הרקדניות של צ'ייני על הברכיים. אבל קיבלנו שטופז הצליח להתאבד לגאונים מהשב"ס תחת הידיים, לא קשה לנו להאמין שגם זיגר (ככה אומרת דבורית) הצליח. קורה.

(מלה זריזה למה צריך גם לשמוק להחמיא – אם באמת התאבדויות בכלא ירדו מתשע ותשע ב-2009-10 לשלוש וארבע בשנתיים העוקבות, כמו שאמר השר יצחק "מסריח כמו ערבוש" אהרונוביץ בסקירת מעללי משרדו במהלך כהונת הממשלה היוצאת, אז אין מנוס מן המסקנה החריגה-משהו שמישהו עושה משהו נכון בשב"ס. כה לחי.)

אז את העובדות יביאו לנו רק עיתונאים מהסוג שיש לו גישה לשותפי סוד כלשהם, אבל יש פה שני היבטים שזכות הציבור לדוש בהם: האחד, מה עשה (או עמד לעשות) הבנאדם שכלאו אותו ולא היה אכפת להם במיוחד שהוא מת, השני: מה זה כל הסרט הזה של אסיר סופר-שושו שמוחזק במתקן אזרחי איפה שסוהרים שלא הרגילו אותם לחשוב יותר מדי ירימו גבה או שתיים והסיפור ידלוף?!

אני מודה שאני לא סופר מעודכן בסיפור הראשון, ומי שיכול להביא כרוניקה קצרה ונהירה של מה שידוע עד כה פה בתגובות (או בבלוגה היא עם לינק פה בתגובות) יבורכו. הסיפור השני, למיטב הערכתי הצולעת, הלך ככה: המוסד תפסו אותו, החזיקו אותו זמן קצר במתקן משלהם, התברר להם שלא תהיה אפשרות להעלים מהאוסטרלים ושכתוצאה מהחשיפה יש מצב שייאלצו לאפשר ביקור קונסול או משו, לא רצו שהביקור הזה יקרה במתקן דמוי-1391 שאינו קיים מבחינה רשמית, אז בפאניקה סגרו על שורה סגורה באיילון. הבעיה שכנראה לא היה להם כ"א מיותר להשתיל באיילון על תקן מוגבלי שב"ס, ולא כסף לשתול שם ציוד מעקב והשגחה קצת יותר מתוחכם ממה שנחשב נחוץ לערס הרצחני הישראלי הממוצע. כתוצאה מהיעדר התקציב הזה, מי שנאלץ לבוא במגע עם עובדת קיומו של האיש שבמותו ציווה לנו את שמו, היו אכן מוגבלי שב"ס – והתוצאה ידועה.

מוסר השכל? כמו שכדורגלן לא עושה שום תנועה של "תמסור לי" לפני שהוא יודע בדיוק לאן הוא רוצה ללכת עם הכדור, פעם הבאה שאתם צריכים להעלים מישהו תהיו סגורים על עצמכם איך ואיפה ההעלמה תעבוד גם אם לא הכל (כמו נגיד החלק שמצליחים פשוט לא לספר לאוסטרלים לנצח שהעלמנו אזרח שלהם וזה אחרי שכבר יש מתח בשטח על שהשתמשנו לו בדרכון בחגיגות אל-מבחוח) ילך בול לפי התוכנית. אני יודע, התוכניות שלכם אף פעם לא נתקלות בחומת המציאות, ובכל זאת. לכל מקרה שלא יבוא. סבבה תמירקלך? יאללה מותק, נדבר.

חוץ מזה צפיתי כמוזכר לעיל בשידור (חוזר) מאד משעשע בערוץ 99. של סקירת שר ביטחון הפנים את פעילות משרדו במהלך הקדנציה שעברה. אז הוא מדבר, ומעמיד במרכז נאומו את האמירה: “בסופו של דבר, עבודת המשטרה נמדדת בתחושת הביטחון של הציבור". ראו בזה אקדח שהופיע במערכה א'.

סתיו דיברה נגדו בין הראשונים אם לא ראשונה, ובטח חלקכם ראיתם את הקליפ שלה. אחלה פעם ראשונה. יהיה שמייח עם הג'ינג'ית, במיוחד כשיימאס לה לעשות כבוד של סבא אהוב לפואד (יו”ר הכנסת הזמני עד לכינון קואליציה, למה הוא התרח הכי זקן בבית).. סתיו כמובן רדפה אחרי השר עם בריונות המשטרה נגד המחאה. השר מנוסה ממנה והוא התפתל לה מהאצבעות אבל לא לפני שנמעך קצת לפתוח את הציד.

אורית סטרוק הצחיקה עם ניסיון מגושם לרכב על דבריה של שפיר (שגובו במקרים פרטניים שנמסרו לשר מראש, כמו שעושים) באזכורים מעורפלים של "מקרה עם קצין נוער בשומרון ותובע משטרתי במחוז ש"י”. שקוף אחותנו.

ואז אחרי שהיו בולדוג ודוד צור, קיבלנו מכת 1-2 קלאסית מאת איברהים צרצור ומאזן גנאים, שקרעו את דבריו של השר על "תחושת ביטחון של הציבור" – לפחות בעיני המגזר שלהם, כמו שזין של פיל קורע בתולין של נקבת העכברוש. היית חש רחמים אלמלא היה מדובר, איך לומר, בעכברוש. אהרונוביץ' התחיל לצווח לרחמים שהמגזר היה מפוצץ בנשק כשהוא הגיע, שזה לא רק האחריות שלו אלא "גם של התושבים, וגם של הפושעים!!”, ולנזוף בח"כים הערבים על שבני המגזר, לטענתו, לא זינקו בחדווה על "עשרות!!!” (סימני הקריאה במקור) התקנים שהוא אירגן – רק חלקם כשוטרים ממש עם שכר וזה, והשאר מתנדבים ושירות לאומי. כנראה שהציבור הערבי צריך להיות להוט לשרת תחת איש מערות מוכה גזענות אגבית ותהומית כאחת.

לשיא הגיעה הקומדיה כשהשר, בטון עצוב של איש חכם המגלה לח"כים את הוויות העולם, סיפר שלא רק שכל הזמן נפרצים מחנות צה"ל ונגנב שם נשק (אין ילד שלא יודע), אלא שגם גניבות של אמל"ח הכולל לא רק נשק קל אלא אף "טילים וכיו"ב" הם עניין שגרתי למדי. לא יודע מה אתכם, אבל לתחושת הביטחון שלי הפרטיקולרית כבוד השר עשה נסים ונפלאות כששמעתי את זה.

מה שכן, ובאמת מלה אחרונה – לא שזה משנה לתמונה הגדולה שכן עמישראלחי קיבל כבר החלטת אל-חזור להמשיך להיסחף במורד הרוביקון אל המפל, אבל עושה רושם שהכנסת הזו תהיה פחות מחרידה מקודמתה. יש כמה ח"כים חדשים שהולך להיות כיף איתם (לא מעט מהם תחת כנפיו של איש הג'ל, כמו ח"כ פנינה תמנו-שטה שגם שיחקה את תפקידה בגנג-בנג והזכירה לשר הקלגסת שלא רק למגזר הערבי יש בטן מלאה וזיכרון שחור על הקלגסת, אלא גם לניגרז העבריים, אחינו הישראלים יוצאי אתיופיה בשבילכם.

נסיים כאן למה צריך מתישהו. הערות, טענות, מענות, סעד, ת"ש פה בתגובות. יש גם כפתור תרומות אם נורא בא לכם. אעשה מאמץ לא להיעלם שוב בזמן הקרוב ובימים הקרובים שני פוסטים (אחד אורח) בפרשת מיכאל אזולאי המלך ומאבקו בחלאת המין האנושי יעקב נגלד ופרקליטות מחוז לכיש עלובת הנפש ששפיך השטן מטפטף לה מהתחת (רואים, טמבלים? זה העלבת עובד ציבור. למה שמיכאל אזולאי עשה קוראים הבעת דעה. שיעור זה בהבנת הנקרא מוגש לכם בחסות כושילירבכום ערס תפסיקו כבר להיות בריונים בתרי זוזי, יא חבר מעוררי תוגה).

ובבניין זיון ננוחם.

* כולל את כל תושבי הארץ בין הים לירדן, יהא אשר יהא החבר הדמיוני המועדף עליהם, ואת כל באי תבל הקוראים בשפת עבר, תהא אשר תהא שריטתם כנ"ל.

** קראתי משהו לאחרונה שזה בכלל לא מה שהוא אמר, ושהוא רק דיבר על כללי היסק בנוגע לכתבי הקודש, אבל זה לא נורא חשוב. אני חושב שאחרי כמעט שבע מאות שנה, ובהנחה שהוא רק אכן רק זיין את המוח על סכולסטיקה דתית, וויליאם מאוקאם יכול להגיד תודה שהוא מצא דרך אל האלמוות, בין אם בזכות או בחסד המקרה.

אני יודע, כבר מדברים על זה בשבוע שבועיים האחרונים ככה שלא נחדש כלום, אבל זו היתה מערכת בחירות מה-זה מעאפנה. עם כל המהלכים המשוגעים שהלכו בהתחלה – ביברמן מתאחדים, פרץ עובר ללבני שכן רצה לא רצה, דרעי חוזר, ש"ס נגד אמסלם – הייתם חושבים שהרחובות ירתחו. גורנישט.

תגידו שהסערה היתה כמו תמיד רק שהיא התמקדה הפעם ברשת? בולשיט. ברור שיותר מאי פעם, כי אנחנו ברשת יותר מאי פעם ואפשר לעשות ברשת יותר מאי פעם, ובכל זאת – אם היה להט אמיתי הוא היה מתבטא גם במרחב המציאותי, שבכל זאת בלעדיו המעשה האנושי אינו שלם.

אז יש אלף דברים מן הסתם להגיד על מערכת הבחירות הזו, אבל לא נפחיד את הקוראים המזדמנים שאינם מכירים את הגרפומניה שלהם ולא ננסה אפילו להגיד את עשרת החשובים שבהם, עם זאת, יש כמה דברים שאני כן צריך לחלוק אתכם. אגיע להערות אישיות לקראת הסוף,וקודם נדבר על מה שבאמת חשוב – כלומר מה שלא דיברו עליו כל הקמפיין הזה, ואז נרפרף על שדה המועמדים.

התקציב: ביבי שייט לעבר סיום הקדנציה עד הרגע החוקי האחרון, אילו רצה בכך, ולכן לא מתייחסים לעילה שבה אחז כדי להקדים את הבחירות בכמה חודשים. אבל במדינות מתוקנות, שבהן מתייחסים ברצינות לפוליטיקה, בחירות שהוקדמו בגלל תקציב שראש ממשלה משייט בבטחה לא הצליח למכור אפילו לגועליציה שלו עצמו – היו הופכות את אותו תקציב לנושא מרכזי בבחירות. אני רק אומר.

הטיהור האתני: בזמן שכולם מנסים לרקוד יפה על החבל המתוח בין מיאוס מביבי למיאוס משימת דגש חזק מדי על הצדדים המגעילים באמת של המציאות שלנו, ממשלת הזדון הזו ממשיכה להתנכל לכפרים בדואים בנגב בצורה שיטתית. מדובר בכפרים מוכרים כמו ביר הדאג' וכפרים שצריכים להיות מוכרים כי ממשלות ישראל לדורותיהן שמו והחזיקו את בני הכפר שם (אום אל-חיראן). לא מדובר באנשים ש"משתלטים על קרקעות" או "מנסים בדרכי עורמה ליצור רצף מעזה לחברון". וכששק החבטות הזה יתחיל גם להחזיר מכות, אנחנו כולנו נתגעגע לאינתיפאדות הקודמות.

ספיקינג אוף אינתיפאדה: במהלך השבוע השני של החודש הזה נרצחו ארבעה פלסטינים על ידי כוחות הביטחון שלנו. שניים בגדה המערבית(ממנה לא יצא אף רוצח אחד בכל 2012) ושניים ברצועת עזה. אם ארבעה ישראלים היו נרצחים בפעולות איבה בשבוע אחד, ביבינוקיו כבר היה נאלץ לצאת למבצע זין בעין או איך שלא היו קוראים לו.

פליטים: ממשיכים "להמאיס עליהם את החיים". תודה ששאלתם.

יחסי חוץ: כאן האמת יש מבוי סתום, או לפחות כך נראה. מי שמצביע ליכוד וימינה מקבל את הגישה שאומרת שחשוב יותר להתעקש על זכותנו לעשות מה בא לנו בשטחים מאשר לשמור על יחסים תקינים עם ארה"ב ואירופה. כל מי שמצביע שמאלה מכך עושה זאת לפחות בחלקו של דבר מתוך הבנה שהדרך הזו מובילה לתהום. כרגע התהום מוביל.

ונעבור לסקירת המועמדים

בבחירות האלה היה לי תפקיד זעיר שלא ממש הורגש, בסופו של דבר, עקב הנסיבות יותר מאשר עקב איכות התוצר (לדעתי לפחות) בקמפיין של אחת המפלגות שמסתכלות על אחוז החסימה מלמטה.

הכוונה לארץ חדשה. עזרתי לידידי ערן ורד לעשות עבורם כמה סרטונים (ארבעה סך הכל), מהם שניים משלימים לסרטוני "השיטה" ושניים שעסקו בהצבעה על הבולשיט של תשדירי המפלגות האחרות בטלוויזיה.

היה לי פה קטע ארוך שהסביר בצורה מעט מייגעת וגילוי-נאותית במקסימלית את כל הסיפור, אבל עזבו. סך הכל (עקב הפסקת העבודה באמצע) זה הסתכם בגרושים, ששולמו לבסוף. אסתפק בקישור הזה ובאמירה שמהניסיון הנ"ל וניסיונם של אחרים מסתמן שיש למר אלדד בעיה עם לשלם בלי שיצטרכו לרוץ אחריו. עקב החשיפה הזו להתנהלות יש לי אמון נמוך משל אחרים באיכות החזרה בתשובה של מר יניב.סבבה? סבבה.

מבחינת מהות הקמפיין: מי כמוני אמור לאהוב קמפיין שמבטיח כאסח וחוסר מורא ומשוא פנים. אלא שההבטחה הילדותית שלא לשבת לא במליאה ולא בוועדות מבטיחה שכל חדי הקרן הוורודים שמובטחים במצע התפור בגסות יישארו בגדר משאת נפש, וגם ההבטחה להוציא בחסות החסינות הפרלמנטרית המונים לרחובות נראית נלעגת כשחושבים על זה. מתי הכי קל להוציא המונים לרחובות? במהלך הבחירות. אז יש את האנרגיות לזה. ראיתם איזו עצרת המונים של ארץ חדשה? הם הצליחו להביא אפילו חמשת אלפים איש למקום אחד לשמוע מה יש הם למכור?אז איך, בלי לנאום במליאה ובלי לשבת בוועדות ובלי להציע הצעות חוק הם יעוררו בהמונים השראה לצאת לרחובות? וזה סתם דוגמא אחת. מי שמצפה שאלדד יהיה מהדורה מודרנית של אורי אבנרי טועה. אורי אבנרי התייחס לתפקידו ולמוסד הכנסת במלוא הרצינות ולמרות שוויתר על עבודת הוועדות (בהיותו סיעת יחיד חסרת השפעה שם), מעולם לא ויתר על נוכחות במליאה וניצל כל הזדמנות כדי להעלות את משנתו ואת דאגות בוחריו על סדר היום. הבטחת הבחירות שלו (אותה קיים, אגב) היתה שלא להיעדר לעולם מישיבות מליאת הכנסת. קצת מצחיק שהיום רוצים לבחור מישהו שמתחייב כן להיעדר מהן.

ציון קמפיין: 8; תחזית: 30-40 אלף קולות. יחידת מימון אחת.

מה יש להגיד על השאר? ובכן כמו שנמצאנו למדים לא רק מהחיבור הכושל של "ביברמן ביתנו" אלא גם מהמיקסום של קולות המרכז-עד-כאילו-שמאל באמצעות ההחלטה הנבונה שלא להתאחד לשום גוש ושום ביחבוש, השלם קטן מסך חלקיו; וככל שתציע ללקוח יותר טעמים נפרדים כך תקבל יותר קולות בסך המצטבר. ברגע שאתה מכריח אותם לקחת לבני עם השלי, או שלי עם היאיר, לא בא להם עליך והם יישארו עם הדרעק המוכר. לא שאני מבין את מי שמשלושת הטעמים האלה בוחר דווקא בטעם לבני, אבל נעזוב זה.

למרבה הצער, גודל העוגה לא מאפשר לתיאוריה הזו להתממש בשמאל ובפאתי שמאל. עם זאת, על פי הסקרים האחרונים – טפו טפו – נרשמים מספרים מעודדים שמדברים על שישה למרצ וחמישה לחד"ש, מה שאומר נבילה אספניולי המעולה ותמר זנדברג יקירת קהילת הטוויטר (חוץ מזיו פוג) בכנסת, שזה דבר בהחלט טוב. האישה שהייתי הכי רוצה לראות נכנסת לכנסת, אסמא אגברייה-זחאלקה – שוב לא תעשה את זה לצערי, אבל אשמח להפסיד בהתערבות (לנ"ל) ולראות אותם מקבלים יחידת מימון לפחות. לדעתי לא יקרה, אבל גם להגיע קרוב לזה יהווה קפיצה מטאורית למפלגה ולמועמדת בקלפי, ומגיע להם.

מלה לאסמא: אם תקבלי יחידת מימון, דיר בלכי להחזיר את הכסף ברוח הבטחתך הנאצלת אך לא הלגמרי רצויה לוותר על שכר כחברת כנסת אם תיבחרי)! שלמי לפעילים שלך על העבודה שלהם. זה עוזר לקראת הבחירות הבאות, מניסיון.

העבודה: חותני היה אומר שאני פסול לעדות, יען כי התיעוב שאני חש כלפי יושבת ראש המפלגה מטה את שיפוטי. ובכן, יש בזה. מכירים את כל אלה לאחרונה שפותחים את הפוסטים שלהם עליה ב"אני דווקא לא מאלה בשמאל שלא סובלים אותה יאדה יאדה יאדה"? אז אני כן. מודה.אני חושב שהיא כל-כך נחושה להוכיח שהיא תעשה כל דבר כדי להגיע ליעד שהיא… ובכן, תעשה כל דבר כדי להגיע ליעד. הייתי רוצה שנינו אבסדזה, בסביבות מקום 20, תיכנס לקדנציה נוספת בכנסת. מצד שני, מאד אשמח לאידה של כבוד היו"ר אם תביא 16, להוסיף רק שלושה או אפילו ארבעה מנדטים, בשעה ש-28 המנדטים של קדימה פנויים להרמה, זו בושה. זה כישלון ולא יעזרו כל הספינים.

לגבי הקמפיין: פרווה לגמרי ומגלומני משהו. אבל שוב, יכוליות שזה התיעוב שלי שמדבר. אפילו חותני הנ"ל, שהתפקד לעבודה וניסה למכור לי אותה, מודה שהקמפיין שלה מריח מדי מיועצי תקשורת. לא שזה חדש בקמפיינים של העבודה כמובן (מישהו זוכר את "הדרך לפריצת הדרך"?), אבל לפי הסקרים לפחות לא עושה את העבודה.

ציון: 6; תחזית: 17-18 מנדטים.

לבני: נו באמת, מוכרחים לדבר על זה? קמפיין מגוחך של "ביבי וליברמן: קקי. לבני: חדי קרן ורודים ונצנצים", ו"לבני היחידה שתעצור את נתניהו" בזמן שהסקרים חוזים שתהיה השותפה השנייה בגודלה גם בממשלה היפותטית שאינה בראשות ביבי – וכל זה מצד מי שלא השכילה להרכיב ממשלה גם כשעמדה בראש מפלגה של שלושים ושבעה מנדטים, לא השכילה להרכיב גוש חוסם לאחר הבחירות כשעדיין היתה המפלגה הגדולה ביותר עם 28.

בנוגע ל"רק לבני תביא הסכם": כשהיתה שרת החוץ והליגה הערבית אישררה בשנית – למרות חמש שנות התעלמות – את הצעת השלום חסרת התקדים שלה, שמדברת בגוף ההצעה עצמה על סיום הסכסוך ועל נורמליזציה ולא רק שלום – לא טרחה הגברת לבני אפילו להשתין לכיוון ולהעמיד את ההצעה הזו על סדר היום. תאמרו שהצעת הליגה הערבית כמות שהיא אינה קבילה עליכם? יופי לכם. הצעת הפתיחה במו"מ לעולם אינה כזו. כשמישהו שם על השולחן הצעה, לא משנה מה מחירה, שמהצד השני נותנת לכם כל מה שאתם רוצים ובכלל זה דברים שמעולם לא נכללו בכל הצעה אחרת? אתם עונים. אתם מבהירים לצד ב' שאתם רוצים את מה שהוא מציע גם אם לא מוכנים למחיר בו הוא נוקב. ככה מתחיל המחול. אז ציפיטפוט, שלא זיהתה הזדמנות היסטורית כשרת חוץ, תוביל אותנו להסכם עם שמונה חברי כנסת ותיק התחבורה או השיכון בממשלה נטולת-ביבי שלא תקום? מי לעזאזל האנשים שמצביעים לדבר הזה?

ציון: 6; תחזית: שמונה מנדטים.

יש עטין: המקצוענים ששכר יהיר לפיד עשו עבודה טובה, אם גם לא מעניינת במיוחד, והצליחו להחזיק את המועמד שלהם – הדבר הכי חדש וחם במערכת הבחירות הזו – על אש קטנה ולמנוע ממנו לעשות טעויות גורליות. טוב, כמעט עד הסוף, אז נראה כאילו עומדת להיפלט לו המלה"פרענקים" בראיון בטלוויזיה. הוא טוען שהתכוון לומר "פרגמנטים". קשה לקבוע, אבל לי (שמן הסתם משוחד והיה שמח לשמוע אותו אומר את המלה המפורשת, שאין לי ספק שהיתה דיירת קבועה בבית אביו) נראה היה שמתהווה שם בפה שלו סגול, ולא פתח.

הוא אמנם לא צעק איפה הכסף כשהממשלה חילקה 27 מיליארד ש"ח לטייקונים וניסה לטעון שזו גזירה שכבר אין מה לעשות נגדה אלא רק למנוע את הישנותה בעתיד (הפרכה טובה כאן http://cafe.themarker.com/topic/2771283/ ), אבל בהופעותיו הלא רבות בתקשורת הוא תיפקד לא רע והסווה את אופייה הבורגני-אגרסיבי של מפלגתו. רק בעימות מול דרעי הוא נפל כמו טירון לפיתוי לתקוף את דרעי על היותו עבריין מורשע ואז להישאר מגמגם ביידיש כשדרעי איתגר אותו ב"נו, אז תתחייב כאן ועכשיו שעם עבריין כמוני אתה לא יושב בממשלה". אבל סך הכל נמנעו מפשלות, ולאחר פרץ נאה של לפידיזמים בחודש הראשון של הקמפיין לא נצפו פליטות פה מביכות מדי מצד הינוקא.

ציון: 8; תחזית: 12 מנדטים

מרצ: הקמפיין שלהם התחיל איום ונורא עם ה"נשמה" וכל שאר הדליחות מבית בילצקי ושאר יועצי הקמפיין המעאפנים של השמאל בארץ.התעוררות חיובית נרשמה עם הסרטונים של התומכים, בהפקת אנשים טובים כמו ירון טן ברינק ואחרים, שמרצ השכילה בתבונתה להשתמש בהם גם בתשדירי הטלוויזיה ה"רשמיים" וגם כמובן ברשת. שכטר היה טוב וגם אבא תתעורר. את הראשון פחות אהבתי. אם הקו היה לוחמני כזה מההתחלה מרצ היתה עוברת את ציפיטפוט.

ציון: 7.5 תחזית: 6 מנדטים

הבית היהודי: מה יש לדבר? קמפיין אפקטיבי מאד. רק תוצאה מאד מאכזבת לעומת הסקרים(כל דבר פחות מ-12) תעמעם את זוהרו של המשיח לבית נפתול. לעומת אורלב וסלומיאנסקי ושאר מיני הדודים המפד"ליים, בנט והדוגמגישה החילונית שלו באמת נראים כמו אחים קטנים ושובבים, ושובבות זה דימוי מועיל מאד בקמפיין בחירות כשאתה מנסה לזנוב קולות מחוץ למגזר הסרוג. על התועבה המוסרית שברשימה הזו,מהדוגמגישה ובנט עצמם עבור בשוליים הפסיכיים ביותר של הימין המשיחי האמריקאי שמקבלים כאן חיבוק חם ומקום מובטח – תקצר היריעה מלספר. אבל האמת שטוב שהבית היהודי יהיה כוח מאוחד וברור ויספח אליו את גל נוטי המשיחיזם ה"חילוניים". שהקווים יהיו ברורים.

ציון: 9; תחזית 13 מנדטים

הליכוד ביתנו: אוי, מה נאמר ומה נגיד. יחסית לגאון תקשורת, ביבינוקיו חרא קמפיינר. מאז שהצליח לחלץ ניצחון בבחירות 96' למרות רצח רבין, הוא נכשל בעקביות בבחירות יחסית לציפיות. אפילו ארתור לא הצליח לשים ליפסטיק על החזיר שנקרא ממשלת ביבינוקיו השנייה. לגבי האיחוד הגדול: לדעתי נתניהו מהמר שליברמן יקבל בראש במשפט ובהיעדרו הוא יוכל לרשת את כל האלקטורט (ההולך ומצטמק, אגב) של ליברמן ללא קרב, ולשם כך מוכן להקריב כמה מנדטים בבחירות אלה. זו הסיבה שליברמן מבהיר שיפרוש מיד לאחר הבחירות למעמד עצמאי שוב. השאלה אם גמדיו יצייתו לו כולם גם בהיותו על סף הרשעה. הקמפיין עצמו? לא יודע אפילו איך להתייחס אליו. ניתן למספרים לדבר.

ציון: 5; תחזית: 34 מנדטים

ש"ס: בלעחס. הכלב עם הראש המשולש חירבן צחנה של קמפיין. אפשר לא להוסיף? תודה.

ציון: אין דברים כאלה; תחזית: 11 מנדטים

חד"ש: קמפיין טוב, חיובי, עובד על הקהלים הרלוונטיים (לא יכול לשפוט לגבי התעמולה בערבית). מקווה שבאמת יביא 5. נבילה!

ציון: 8; תחזית: 4-5 מנדטים

עלה ירוק-הרשימה הליברלית: יהיה מצחיק אם דווקא לאחר שמכר את נשמתו לגמרי יצליח המותג "עלה ירוק" (המוכר לקוראי מדור מצוין וחינוכי זה כ"עלה נידף") לחדור לכנסת. הקמפיין כשלעצמו אפקטיבי, למי שאוהב ליברטריאניזם מעורטל וקפוא-לב. אני יכול רק לקוות שאיש מקוראיי הנאמנים אינו מתכוון להצביע למפלגה הסוציאל-דרוויניסטית הזו.

ציון: 8.5; תחזית: 40-50 אלף מנדטים

דעם: המפלגה שהכי התלבטתי בינה לבין מרצ מרגע שהוברר לי שאין לי סיבה לייחל לניצחון של כוחות האטרף בהתגלמות המשיח החוזר בתשובה. אסמא אגברייה-זחאלקה היא הדבר הכי מלהיב בשמאל הישראלי, והיא מוכיחה בקמפיין הזה פרגמטיזם, לפחות הצהרתית שצפוי להביא לגידול ניכר במספר המצביעים של המפלגה. למרבה הצער, כשמדובר במפלגה ששיא כוחה נרשם ב-2006 עם פחות מארבעת אלפים קולות, זה אומר שהדרך עוד ארוכה. עם זאת, דעם היא המפלגה שמציגה את החזון השלם והמאוזן ביותר של שיתוף יהודי-ערבי, גברי-נשי.אגב, מחצית מקולות בית אבו-קדם יינתנו לה, בדמות קולה של מלכת הבית.

ציון: 8; תחזית: כ-10 אלפים קולות.

עם שלם: למיטב הבנתי די נמנע מהם לפעול במרחב הציבורי במגזר הדתי עצמו, וכשניסו קיבלו מכות. יש איזה טרנד באוויר של הצבעה לאמסלם בקרב ציבור חילוני מסוים, אבל אני לא יודע עד כמה הם הצליחו למקסם את הציבור המסורתי, זה שבדרך כלל מצביע ליכוד אבל הצביע איזו פעם ש"ס.

ציון: קשה להגיד; תחזית: 50-60 אלף קולות.

מדד צפוי למנדט: כ-30 אלף קולות

אחוז החסימה: כ-75 אלף קולות

(משלימים את ספירת המנדטים: בל"ד 4, רעם-תעל 3, יהדות התורה 6)

(אם תיתכן הפתעה של ממש בבחירות האלה היא תבוא מעלה נידח או מאמסלם.

אה, הבטחתי לכם חלום.

אני מארח את הסופרבול. נירית משום מה שוכחת שאני מארח את הסופרבול ובאה הביתה למצוא אותו מלא באנשים ובתקרובת. אני חייב לצאת להביא משהו‬.

‫המקום הוא מקום שהייתי בו הרבה פעמים, כולל באותו יום, אבל עכשיו באמצע הלילה הוא משום מה הומה נורא‬

‫אה, והמקום הוא מין בסיס צבאי כזה. תנועה סביבי כאילו שאני על האופנוע (ואני לא). בסוף שופל עצום ממדים פוגע בי מאחור ודוחף אותי לתוך צמיג ענק (בגובה שלי) ורך מאד, ככה שאני נדחף כזה לתוך הגומי. אני לא נפגע קשה אבל כואב לי. נהג השופל הוא סגן אלוף משופם ומבוגר. כל עדי הראייה תמימי דעים שהוא אשם, וכשאני מגיח מהצמיג הם מתגודדים סביבי ומלהיטים את עצמם ומנסים לחמם אותי. אני מרגיע אותם שאטפל בזה ושיירגעו ורק ייתנו לי לשאול את הנהג שתי שאלות ואחרי זה עורכי דין יטפלו בעניין.‬

‫עד שאני מגיע לאיפה שהוא היה, הוא כבר הפנה עורף והתרחק. פתאום מופיע שם ביבינוקיו. הוא מדבר בנייד ומקבל דיווח על האירוע. אני מנסה למשוך את תשומת לבו אבל הוא כזה מנפנף אותי עם היד (למרות שברור לי שהוא מבין שאני הנפגע באירוע). אני אומר לו "אתה רוצה לדעת מה קרה או לא? ואז הוא מחליף הבעה בבת אחת וכולו נופת צופים מחייך אליי ואומר "בטח, מה שלומך, איך אתה מרגיש?" ובא ללחוץ לי את היד. אני, אחרי שאני חוכך בדעתי רגע, לא עושה סצנה ולוחץ לו את היד.‬

‫וכאן התעוררתי עם צורך עז להשתין (הגורם מספר אחת לסיום חלומות. אצלי לפחות)‬.

לא הבטחתי חלום הגיוני.

אז אני לא יודע מה זה אומר, אבל אם נצביע מספיק פעמים בטח נקום מהחלום יום אחד ונצטרך להתאמץ כדי להיזכר מי זה בנימין נתניהו ולמה לעזאזל הוא מופיע בחלום שלנו. אז לכו להצביע, בלאד.

בזמן שראש הממשלה גרם לכולם לצחוק עליו עם שלט הלוני טונס הדבילי שלו בעצרת האו"ם, עסקה לשכתו בהכנות אחרונות לקראת הפרסום על משהו הרבה פחות מצחיק שהיא עצמה מעורבת בו באינטנסיביות*.

סמוך ליער יתיר שבנגב מצוי, זה 56 שנה, כפר בדואי בשם אום אל-חיראן. הוא נמצא שם כי מדינת ישראל שמה אותו שם. עד 1956 גרו בני חמולת אבו אל-קיאן במקום שנקרא ואדי זובאלה. היום למקום הזה קוראים "השדות של קיבוץ שובל", ובשביל שהוא יהפוך לשדות של הקיבוץ היהודי העיפו ממנו את הבדואים, שגרו עליו במשך דורות. אחרי כמה תחנות ביניים קצרות הגיעו מגורשי אבו אל-קיאן לאזור יער יתיר, ושם אמר להם המושל הצבאי דאז להתיישב ולא לזוז. והם צייתו.

הם בנו את מקום היישוב שלהם לאט לאט, בעמל ובלי שום סיוע מהמדינה (שלמרות שהיא עצמה יישבה אותם שם סירבה להסדיר את ישיבתם שם בשלל הסידורים הבירוקרטיים המקובלים למקומות התיישבות אמיתיים, של אזרחים אמיתיים) – ויצא להם מקום לא רע.

מכירים את הכפרים והעיירות הבדואים האלה שהם (בעיקר באשמת הרשויות) אוסף של סלאמס ונחשלות? אז אום אל-חיראן לא כזה. זה אמנם כפר עני, אבל רוב מוחלט של תושביו עובדים, ולאו דווקא כפועלים פשוטים. מורים, עובדים סוציאלים, יש להבנתי איזה מהנדס או שניים. כאלה. למותר לציין שבהיותם מסוג הבדואים שמסיימים את מערכת החינוך הישראלית ומשתלבים כמה שנותנים להם בחיי המדינה, הם גם מהסוג שמתגייס לצה"ל ומספק לו כישורי מדבר חסרי תחליף.

ועכשיו, אחרי 56 שנה, באה המדינה ואומרת "אה, גם המקום הזה דרוש ליישוב אוכלוסיה… אחרת מכם. שפשוט חייבת דווקא את האדמה שאתם יושבים עליה, אז תעשו טובה, ביי". האוכלוסייה האחרות היא, במקרה או שלא במקרה, אוכלוסייה לאומית-דתית. מהסוג שבשבילו הורסים בתים וכפרים גם במקומות אחרים, לאנשים שהם לא אזרחים. הכפר אום אל-חיראן יהפוך לישוב הסרוג "חירן". נכון מלבב איך ששומרים על קשר עם העבר ככה?

אה, סליחה – המדינה מעמידה פנים שזה כלל לא רצונה. בחסדה כי רב, אומרת המדינה שבכדי לא להכריח אותם לעזוב בכל מחיר,מבחינתה הבדואים העניים של אום אל-חיראן מוזמנים לקנות מגרשים ולבנות לעצמם בתים בישוב שהם כבר גרים בו. במקרים מסוימים היא תרשה להם פשוט לקנות את המגרש שעליו כבר יש להם בית. הכל, כמובן, במחירים לעשירון או שניים העליונים של האוכלוסייה הסרוגה – מחירים שהם הרבה מעבר אפילו ליכולת של תושבי כפר בדואי מוצלח יחסית.

זאת, אגב,למרות שהיא מודה במפורש שהישוב המתוכנן "אינו יעודי לאוכלוסייה הבדואית", ואומרת שמבחינתה הם אמורים להתפנות לעיירה הבדואית הסמוכה חורה (זוכרים את הסוג הפחות טוב של ישוב בדואי שהזכרנו? אז חורה).

ושוב, קריטי להדגיש את הנקודה: מכירים את המקרים האלה שטוענים שבדואים התיישבו בלי רשות ועכשיו דורשים הכרה בכפר הפרטיזני והפראי והפחוני שהם הקימו לעצמם על דעת עצמם? אז זהו, שלא. מדינת ישראל אמרה להם לגור שם.

גם לא מדובר, כמו במקרי נישול אחרים בתוך הקו הירוק (לעתים קרובות של יהודים מגוון עור מסוים, אגב), במקרה שבו המדינה לא מתערבת כשבעל קרקע פרטית מממש את זכותו ומפנה דיירי שכירות וכאלה. זו קרקע של המדינה, שהמדינה בחרה מרצונה לומר לאנשים האלה להתיישב בה. אין לה שום זכות לפנות אפילו מחסן של תושב שם בכדי ליישב שם אזרח מסוג אחר. אם נדרש ישוב ייעודי לאזרח מסוג אחר, שיקימו אותו על יד. לא במקום.

אה, ודבר אחרון – אם אזרח מסוג אחר רוצה דווקא להתגורר באדמת הקודש של אום אל-חיראן, ולא בישוב הסמוך הייעודי לאוכלוסייתו, הוא מוזמן לקנות מגרש ולבנות שם ולגור בשכנות טובה. אני בטוח שיש בקרב בני אבו אל-קיעאן מי ששולטים בשטח של כמה וכמה דונמים ויכולים למכור חתיכה. או שאם המדינה רוצה שתמכור לו היא – אבל רק אחרי שהיא מכירה בכל מי שכבר שם כעובדה קיימת, מסדירה את מעמד הכפר ומתחילה לתת לו שירותים של בני אדם. סבבה?

* לשכת רה"מ עובדת בצמוד לארגון "אור" שהוא בעצם מעין שלוחה של ארגון המתנחלים אמנה לצורך התיישבות בנגב, והוא אשר עומד מאחורי התוכניות להקים את הישוב “חירן” על חורבות הכפר הקיים אום אל-חיראן.

** לגבי עמדתי באשר לתוצאה הבלתי נמנעת של פשע שכזה, אתם מוזמנים לרוא את הפוסט האחרון  שלי באנגלית. בקצרה: מי שעובד לגור על חורבות הגזילה המרושעת הזו, שלא יבכה לי אחר כך שהוא מקבל בלוקים לשמשה. מגיע לו.

יום כיפור היום ונהוג ביום הזה להביא אותה בחיבוטי נפש והתבוננות פנימית וזה. יש אחלה בלוגרים אחרים לזה. לא כתבתי הרבה וגם זה יהיה קצר, אבל לטעמי לא נטול תועלת.

נכון אחת הטענות העיקריות נגד המחאה היתה שהיא לא ממוקדת, “אבל מה הדרישות שלכם" וזה? עזבו שהמחאה מתה. המחאה בתצורתה הבורגנית החמודה מתה. הזומבי שיקום עוד מעט יהיה, כדרכם של זומבים, הרבה פחות נחמד. אבל זה לא אומר שהוא חייב להיות גם מפוזר שכלית. הזומבים הכי מוצלחים הם אלה שחושבים.

לאור זאת, עוד לפני שמוקמת הבריקדה הראשונה ולפני שמתחיל מצעד המיליון על קרית הממשלה בירושלים, תרשו לי להציע סדרה קצרה של דרישות – לא ראשי פרקים למשא ומתן. דרישות. תנאים ברורים ובלתי ניתנים למו"מ להפסקת הבלגאן שאנחנו בסופו של דבר הרי נפתח בו.

ברוח של מיקוד, רוב הסעיפים למעט הראשון (שהוא החשוב ביותר) והשני (חשוב לא פחות) נוגעים לעניין הגז ומי ייהנה ממנו – הבעלים של האדמה (אנחנו) או הפועלים ששכרנו בתנאים מופלגים וגם מימנו להם אתי חפירה עם ורוד ונצנצים לחפור לנו אותו (תשובה והחבר'ה). אז אם אתם בעניין של רקע, תלחצו יפה על הלינק ותגידו תודה שיש עידן לנדו, שמלמד בני ישראל איך עושים עיתונות.

ובכן, לעסק:

1. ביטול מוחלט של חוק ההסדרים הכלכליים במשק, והעברת חוק שיאסור על העברת חוק דומה בפחות מרוב מיוחס של 80 חברי כנסת.
2. ביטול התקנות לשעת חירום 1945, דבר המלך במועצתו. אם לא מחזירים את המנדט, הגיע הזמן לבטל את חוקי הדיכוי שלו בשעה טובה.
3. העלאת אחוז תמלוגי הגז ל-70%. על כל חודש שבו הדרישה הזו לא תמומש, יתווסף לה אחוז. תוך שנה נגיע לרמות נורבגיות ומצדי אפשר להמשיך גם צפונה. כרגע אנחנו מציעים להם הנחה לקונה המהיר.
4. העברה מיידית של חוק המטיל איסור מוחלט לייצא את הגז ל-25 השנה הבאות (עד 20238). כמו בסעיף דלעיל, על כל חודש עיכוב בהעברת החוק הזה, תתווסף שנה.
5. הקמה מיידית של הקרן לתמלוגי הגז. על כל חודש עיכוב בהקמה – אחוז נוסף בתמלוגים. כן, אני יודע שהקמת הקרן היא הבעיה של הממשלה אז למה להעניש את החברות, ובכל זאת תראו שאם יהיה תנאי כזה, זה יקרה הרבה הרבה יותר מהר.
6. העברת חוק, משוריין ברוב מיוחס, לפיו אין להשתמש בכספי הקרן אלא למטרות חברתיות מובהקות (דיור, בריאות, חינוך, סביבה, רווחה) ללא רוב של 90 חברי כנסת לכל הוצאה בנפרד. בין אם זה הוצאה ביטחונית, “השקעות בחו"ל למקרה של אסון", או אפילו דברים ששווה להשקיע בהם קצת יותר כמו ספורט ואמנויות. קודם כל לחם וחמאה. אפשר לקבוע איזה רף מדדים שאחרי שנגיע אליו אפשר טיפה לשחרר חגורה במובן הזה.
7. הקרן תתחיל לפעול עם הצטברות 50 מיליון ש"ח בקופתה, ולא שני מיליארד כמו שאומרים עכשיו שיהיה.

יאללה, רצינו קצר. אפשר להתחיל מזה. תנו לי את זה ויש עם מה לבנות מדינה פה. לא תתנו? יהיה בלגאן. הרבה בלגאן. בלי הפסקה. לא ברוטשילד אלא מסביב לכנסת, למשרד האוצר למשרד ראש הממשלה ולבית של כל שר וחבר כנסת שיהיה לו בעיה עם זה.

כן, אני בריון; כן, אני נוקט שיטות טרור. כן, אני מה שתגידו. אבל אתם לא יכולים להגיד שלא ברור מה אני רוצה.

הטור הזה לא נכתב בגלל משה סילמן, שלפני הכל אאחל לו, בשעה זו שהוא נאבק לפי דיווחים על חייו, רפואה שלמה וגם פרנסה. הטור הזה החל להיכתב אצלי בראש הרבה קודם, בעצם מתחילת עונת המחאה הנוכחית, אבל אין לכחד שמעשהו המזעזע של מר סילמן דרבן להעלות את הדברים על המסך.

נתעלם לרגע משלל הטוקבקיסטים ובעלי הטור למיניהם שכבר החלו לזרזר שסילמן אשם בתוקפנות נוראית, ש"אולי נפטרנו בזול מפרזיט" וש"עכשיו הוא יקבל 80% נכות מבט"ל וככה בכלל ייצא מורווח" (והו, הלוואי שאפשר היה פשוט להתעלם מהם). בניכוי אלה, הרי שהתגובה הרווחת (לפחות אצלי בפיד), מעבר כמובן לזו הרגשית והנחרדת, עסקה בעיקר בכך שזו "עוד הוכחה שביבי צריך ללכת הביתה"

ובכן, היות שמובטחני כי קוראיי הנאמנים (ואפילו המזדמנים) לא יחשדו שיש לי ויכוח כלשהו עם האמירה דלעיל, ארשה לעצמי לומר שבמקרה של סילמן – ושל רבים מאד וטובים כמוהו – זה לא שייך לביבינוקיו, וגם לא לבובת שר האוצר שטותניץ. כמובן שמדיניותם של אלה רק מחריפה את הסבל, אבל זה לא שייך.

מי שמאמין שהחלפתו של ראש הממשלה המכהן בכל אדם שיש לו או לה ולו אחוז סיכוי להתמנות במקומו (כן, כולל 'היי זאת שלי') תשנה את המצב באופן מהותי שוגה באשליות קשות. במקרה של סילמן, לדוגמא, מדובר בתוצאה של שיטות הפעולה של המוסד לביטוח לאומי שהוטמעו בו עוד בימי מפא"י הקשוחים, בהם עצמאים נחשבו לאויבי החברה ולעושקי הפרולטריון.

שום ראש ממשלה אינו יכול סתם כך לשנות זאת. וגם חוק כשלעצמו לא יעזור. צריך ראש ממשלה ושר אוצר שמוכנים ללכת למלחמה בפקידי האוצר (על זה ועוד שלל דברים אחרים), צריך למנות מנכ"ל ביטוח לאומי שמתמנה בידיעה שתפקידו לבצע מהפכה אדירה במוסד, וצריך בנוסף לכל אלה גם חקיקה מתאימה. מי שרואה את שלי, מופז, יהיר לפיד או כל אחד אחר מימין לדב חנין (שהוא, כמובן, חסר כל סיכוי להיבחר אפילו כשר, לא כל שכן ר"מ) עושה אפילו חלק מזה חי בלה-לה-לנד.

בדרך כלל, בדמוקרטיה, חלק גדול מהעוולות והבעיות ניתן, להלכה לפחות, לתיקון באמצעות הקלפי. בישראל, שהיא דה-כמו-קרטיה, זה כבר הרבה מעבר לזה. החלפת השלטון לא תעזור במאום. יש להחליף את המשטר.

לא, זו אינה קריאה לביטול הציונות. אני, ואת זה אולי קשה יותר לקלוט מקריאה חטופה בכתביי, דווקא בעד מדינת לאום עברית. אני אמנם חושב שאיחרנו את הרכבת להציל אותה, אבל הטור הזה לא עוסק בסכסוך, אז נעזוב את זה לפעם אחרת. לא מדובר גם בקריאה לצאת לרחובות ולהתחיל לירות חלילה בנציגי המדינה.

אז מה כן? האמת שיש לי רעיון מוצק, אבל לצערי לא מצאתי מי שירוץ אתי עליו. לא שאני מאשים אותם – ייתכן שבסירובם הצילו אותי מעצמי. בכל מקרה, בעוד שאני מוכן להסתכן למען המאבק ואפילו להישיר רומח אל טחנות רוח או להסתער כמעשה הפרשים הקלים, אני לא מוכן להיות זה שצועק "אחריי" ומגלה שהוא רץ מול פלאנקס האויב לגמרי לבדו. גם לי יש ילדים שצריכים את אבא שלהם יותר משהם צריכים שהוא יציל את מדינת ישראל – במיוחד שלאבא שלהם יש אזרחות אמריקאית. בנוסף לזה, אני גם חייב לומר שאני ממש לא רואה בעצמי מנהיג אידיאלי לדבר שכזה. יש לי, כמו שאמר החכם לי קאו, פגם קל באופיי. או כמה.

ואם נחזור לעניין: השילוב של חוק ההסדרים המתועב, תקנות שעת חירום הפשיסטיות וירושות נוספות מהכיבוש הבריטי כמו "פקודת המסים: גבייה" שמאפשרת למדינה להחרים לנו את כל רכושנו בלי אפילו לעבור בבית המשפט לצורך זה, הופכים את מה שמכונה "הדמוקרטיה הישראלית" לבדיחה עלובה.

המדינה הזו, שחוקיה ודרכי פעולתה הורכבו טלאי על טלאי, ובמקרים רבים באופן ומתוך כוונה אנטי-דמוקרטיים במהותם, הורגת אותנו הן במדיניות החוץ-ביטחון שלה והן במדיניותה הכלכלית. היא עושה זאת מבחירה, מתוך שיטה, ושום דבר לא ישנה אותה חוץ משביתה איטלקית של הפראיירים – לא אלה שמתעקשים להמשיך לשרת בכנופייה ששולפת ילדים ממיטותיהם בשלוש בבוקר, אלא אלה שסתם עובדים, משלמים מסים, מייצרים למדינה את ההייטק שהיא נורא אוהבת להתגאות בו ופשוט רוצים לחיות כמו בני אדם. המדינה ומנגנוניה הם האויב הכי גדול שלנו והסכנה הכי גדולה לשלומנו. הם ולא החמאס. הם ולא חיזבאללה. הם ולא הגרעין האיראני.

זה שרוב העם עדיין מסומם, מפוטם ומבוהם מכדי להתנער מחרגונו ולעלות על הבריקדות אינו סיבה שאנשים שכן מבינים את חומרת המצב לא יעשו מעשה. אף מהפיכה גדולה בהיסטוריה לא הותחלה על ידי רוב העם. לא הצרפתית, לא הרוסית, לא הסינית ואפילו לא מהפכת הקטיפה וכיוצא בזה החלפות משטר פחות עקובות מדם. תמיד חייב להיות קאדר מהפכני שימשוך את העסק קדימה, שידליק את הניצוץ הראשון.

ואל חשש – אם אכן ייעשה מעשה ויהיה לי למי להצטרף במרי אזרחי מוכרז שכזה, הרי שכמו בכל מהפכה מוצדקת, שלטון הרשע ייתן לנו בעצמו את הניצחון. במיוחד אם נקפיד על מרי אזרחי לא-אלים, הוא כבר יהפוך אותו (למרבה הצער, אבל באופן די בלתי-נמנע) לאלים, גם אם רק מצד אחד, וזה בסופו של דבר יעיר גם את הישנים. ועל כולנו, או אפילו רובנו, או גם מיעוט גדול מספיק – הם לא יכולים. השאלה היא רק אם אנחנו רוצים. לי, כאמור, יש גם אופציות אחרות. לא שהן נראות מי יודע מה מפתות בימים אלה, אבל נראה שהנשר ימשיך לדאות גם אחרי שהצבי מוכה הכלבת יתקע סופית את קרניו בעץ.

יורמיקו, כיף? איך עברה עליך השבת מותק? ראית גמר יורו או היית עסוק? אני שואל כי אני יודע שיש לך כרגע עציר נורא נורא חשוב וחמור, להגיד אותו אסור, נגלה רק שהשם שלו בכלל לא כמו אפרים.

למעשה שמו איאד ג'ווהארי*, תושב מג'דל שמס. סטודנט לרפואה בסוריה (על פי הסדר שמאפשר זאת לתושבי הגולן המסופח) שאתה יורמיקו עצרת עם הגיעו למעבר הגבול במטרה לשוב לביתו שכאמור, במג'דל שמס אשר בתחומי האימפריה שחוברה לה יחדיו ומסופחת רשמית וזה. לא ידוע לי כרגע אם הוא אזרח ישראל בעל ת"ז כחולה או מאלה שסירבו לקבל אותה, וזה לא משנה. הוא נתין של האימפריה, תושב של אזור שהאימפריה עצמה טוענת שחוק השווים יותר חל בו, ולכן הוא יחול גם על איאד ג'ווהארי, אפילו אם עבר אימונים במחנות חיזבאללה סודיים נורא במדבר הסורי (ואיכשהו לאור הרקורד של בחורינו המצוינים עם השטויות האלה, הסיכויים נמוכים. הכסף החכם הולך על הרשעה בעבירה פחות בהרבה, אם יהיה צל צילו של משפט צדק). יש מצב שהוא עבר עבירה, נפגש עם מישהו לא סימפטי, לא יודע. אבל הוא זכאי להגנת החוק כל עוד לא הוכחה אשמתו, וזה שאתה אומר יורמיקו זה יפה, ומרוב שזה יפה זה אפילו מספיק שלא נבוא לך בדרישה לשחרר ת'בנאדם מיד כי כאמור אנחנו לא יודעים וחלי-עלא-אללה אם אתה לא יודע משהו שנסתר מאיתנו. אז תחזיק חמוד בעציר שלך כמה שבית המשפט הנוח והידידותי שלך מרשה לך. הבנתי שכבר אישר הארכה אחת.

אבל אם נדמה לך לרגע שאתה עדיין בעידן שאנחנו לא נדבר על זה ולא נזכיר את שמו ולא נדרוש שהאיש איאד ג'ווהארי, נתין האימפריה הישראלית, יזכה לא רק להליך הוגן אלא להליך זריז, וזתיתן לו לראות עורך דין מיד ולא בעוד שבועיים, אתה מה-זה לא הבנת נכון אחינו.

עכשיו אתה רואה שאני מדבר אליך בנועם ובכבוד. שאל את הקוראים שלי והם יגידו לך שלא כל אחד זוכה. עם הקרוב שלי, קודמך לתפקיד, כבר הספקתי להגיע למצבים פחות נעימים.

אז בוא חמוד, תבקש ממישהו שיעשה לך תקציר ככה אפקטיבי על שלטון החוק וזכויות נאשמים, תצהיר שאתה מחזיק בבנאדם ותן לדעת שהוא ראה כבר עורך דין. היום. גם ככה החזקת בו כמה ימים טובים – מעל ומעבר למה שהחוק מרשה לפני שרואים עורך דין –  אז אל תעשה את עצמך שלא נותנים לך לעבוד. לא טוב לך המגבלות האלה נמצא מישהו שכן מסוגל לעמוד בהן.

אבל אנחנו לא צריכים להגיע לשם, נכון? סבבה אחינו. יאללה, סדר העניין ואולי ניפגש לראות אולימפיאדה או משהו. ביי מותק.

.

*  ג'והרי? ג'והארי? גווהארי? גווהרי? גוהרי? מי יודע איך יאייתו את זה בני התשחורת שמנהלים היום דסקים כשהחשובים בקומת ההנהלה ירשו להם כמו ילדים טובים לדווח אחרי שראש השב"כ הרשה ברוב חסדו (שים לב יורמיקו, אפילו לא שט–י אחד. תעריך.)

(דווח לפניי על ידי ריצ'ארד סילברסטין, שבניגוד לאיאד ג'וואהרי אינו נתין של האימפריה הקדושה, ועל כן לא מעניין אותו מה יורמיקו מרשה לדבר עליו)

העבודה על הספר הולכת ונשלמת. היום סיים אמיתי סנדי התותח את הכריכה. אנא עזרו להחליט מה יותר יפה \ מושך \ מתאים:

זה

או זה?

הייתי מספר לכם מה מעדיפה אום קדם, אבל אז אתם בתור אנשים חכמים ישר מתיישרים עם הדעה שלה ולא נותנים פידבק אמיתי. אז יאללה לבחור בליינד.

לפני שניגש לשחרר מעט קיטור רעיל-בהצטברותו על הקליינע קריסטלנאכט של אמש, בואו נשים דבר אחד על השולחן: אף אחד*, כולל שמאלנים יפי נפש, לא באמת רוצה לחיות בשכונה מלאה באנשים שאין לו כמעט שום מכנה משותף איתם, שום שפה משותפת מעבר לשברי אנגלית מגומגמת במקרה הטוב, שום מטען תרבותי משותף, ומעט מאד סיכוי שיתפתח כזה בהיעדר השקעה מסיבית של משאבים ורצון טוב שברור לכל שלא הולכים לקרות.

זה טבע האדם. אנשים רוצים בגדול, גם אם הם נורא נאורים ובאמת אוהבים להיפתח לכיוונים אחרים, לחיות בקרב אנשים שדומים להם לפחות במידה מינימלית. אנשים שיבינו את ההערה שזורקים להם במכולת על הכותרת בעיתון – וזה כאילו בהנחה שמדובר באנשים שיודעים לקרוא את אותו עיתון.

לכל אלה מתווסף המתח המובנה במצב של הגירה – בין אם של פליטים או "סתם מהגרי עבודה" (בו'נה, הזרים האלה מכנען הם לא פליטים! הם באו לפה בשביל אוכל! אפחד לא רודף את יעקב ובניו בארץ כנען ושלא יספרו לי יפי הנפש סיפורים! זו מדינה מצרית פה!!!) – החשש מפני דחיקה; המרמור של שכבות חלשות החיות בצפיפות שעוד מוסיפים על צפיפותם ומנחיתים עליהם את הזרים, שלא זו בלבד שכמו עניים ומנוכרים בכל מקום נוטים לפשיעה, לשעמום ולתסכול מיני, אלא אין להם אפילו את הקשרים החברתיים שימנעו מהם להציק דווקא לבנות השכונה; ולסיום הדינמיקה הטבעית של המעמד הכי מקופח שמגלה פתאום שיש מישהו עוד יותר חלש ממנו להפנות אליו בבטחה את איבתו – כל אלה כשלעצמם מצב נפיץ גם בהינתן הנחמדות והנאורות באוכלוסיות.

אבל זה שיש מצב מעצבן ונפיץ שמעצבנותו ונפיצותו טבעיים ומובנים לגמרי לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו (מירי מגדה ריפנשטאל, דני שטרייכר, מיכאל בן גבלס, אני מדבר עליכם ואליכם) עוד לוקח בנזין ועושה שביל מדויק ישר אל חבית הנפץ. זה גם לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו, ולא אכפת לי כמה הוא ממורמר בצדק, דופק בקבוק בראש של אבא שמחזיק תינוק וגורם לנפילת התינוק לרצפה. עם הגבלסים והמגדות עוד נבוא חשבון, נצחקק בהנאה מרירה כשיגססו מסרטן ונשתין להם על הקבר; ואם מישהו מהפראיירים המוסתים שלהם יעשה דברים כמו שנעשו אתמול בדרום תל אביב לידי כדאי לו להתפלל שאהיה לבד, ואז איאלץ קודם כל לסייע לנפגעים. כי אם יהיה אתי מישהו המישהו יעזור לנפגעים התמימים ואני אתפנה להוסיף על מניינם בשאינם תמימים.

לסיום, מלה על פשיעה, סטטיסטיקות וכו'. על הנתון השקרי, שעלובי נפש מזוינים כמו חברת החדשות של ערוץ 2 ובובות אצבע משופדות רקטום כמו חנוך דאום מהדהדים, כאילו "ה'מסתננים' אחראים ל-40% מהפשיעה בתל אביב" כבר התייחסו רבים, ורק נשוב ונזכיר שזה שקר שלא רק רגליים אין לו, אלא הוא גם יתום וגלמוד כי אין איש המוכן לגבות אותו בשמו. כל אוכלוסיית מהגרים מגבירה את הפשיעה, ודווקא מכל הנתונים עולה שאוכלוסיית מהגרים זו ממש לא יותר מכל אחת אחרת בת השוואה, וכמו שצייצתי אני הקטן היום: “מאז שבאו כל המרוקנרים והעיראקים האלה לשכונה, נשים ממש מפחדות ללכת ברחוב! נכון, גם קודם היו אונטערוולטניקים, אבל היו משלנו. לא הציקו לבת השכן, ידענו איך לדבר איתם". סבבה?

אז אחים יקרים, מקופחים ודפוקים: קודם כל, לנו אתם יכולים להריח בתחת. זה לא שלא היינו אף פעם בשכונת התקווה ואנחנו לא יודעים שגם לפני שהגיע האריתראי הראשון היה שם הצפות כל חורף ונרקומנים ופחד להסתובב בלילה לבד (ויש גבול גם לסיפורים על “הם היו משלנו”. את רוב הפשעים שלהם גם פושעי הבית של שכונת התקווה עשו קרוב לבית, לא ברמת אביב. ואם פחות הטרידו מינית את הבת של השכנה זה לא מרוב כבוד לשכנה אלא מפחד האחים של בתה שידעו איפה הם גרים והיו לא פחות אלימים).

דבר שני, עם כל כמה שטבעי להפנות את הזעם אל מי שקרוב וחלש, אולי תפעיל את השכל ותפנו אותו במקום זה למי שבאמת דופק אתכם? באמת, אתם יכולים אפילו להישאר לאומנים שטופי קשקושי דת, אבל מי שאשם במצב זה לא הפליט שמוכן להסתכן במוראות המסע בן אלפיים הקילומטר וזווועות הבדואים בסיני רק כדי להגיע לכוכים העלובים שהוא שוכר בשכונתכם. זה המניאק בחליפה שזורק אותם עליכם ואז מסית אתכם. הוא יחזור לבית היפה שלו ואתם תישארו בחרא. פעם אחת תוכיחו שגם אתכם אי אפשר לרמות כל הזמן, ותתחילו לעמוד על הזכויות שלכם, אפילו אם זה אומר לעמוד עליהם מול מי שאתם אוהבים לראות כמלך ישראל.

* אף אחד זה מושג סטטיסטי כי כמו שאמר פעם קיקרו, אין רעיון כה מטופש עד שלא יימצא מי שיביע אותו. גם אם יש קורא שדווקא מעדיף לגור בשכונה מלאה סודנים ואריתראים על בני עמו שאת שפתם הוא דובר, שיהיה בריא ויקבל את זה שהוא במיעוט מבוטל. תודה.